צום והלב

מחלות לב הן סיבת המוות המובילה בעולם, ורוב גורמי הסיכון שלהן, כמו לחץ דם גבוה, כולסטרול גבוה, עודף משקל וסוכר גבוה בדם, מושפעים מהדרך שבה אנחנו אוכלים. לכן טבעי לשאול אם צום עוזר ללב. התשובה הכנה היא שהוא יכול לשפר כמה גורמי סיכון, בעיקר דרך ירידה במשקל, אבל עדיין אין ניסויים שמראים שהוא מונע התקפי לב או שבץ.

מה הניסויים מראים

מכיוון שיש כל כך הרבה ניסויים קטנים, החוקרים התחילו לאחד אותם. סקירת־על אחת ריכזה 11 מטא־אנליזות שכללו 130 ניסויים אקראיים בצום לסירוגין. היא מצאה שיפורים בכולסטרול LDL, בכולסטרול הכללי, בטריגליצרידים, בסוכר בדם, באינסולין ובלחץ הדם. אבל היא גם מצאה שרוב התוצאות האלה נשענות על ראיות באיכות נמוכה או נמוכה מאוד, בעיקר מניסויים קצרים של כשלושה חודשים ¹.

לחץ דם

ירידה במשקל מורידה את לחץ הדם, וזו הדרך העיקרית שבה צום עוזר. אבל התזמון עשוי להוסיף משהו. בניסוי מבוקר בקפידה, גברים עם טרום סוכרת אכלו בדיוק מספיק כדי לשמור על משקל יציב, או בחלון של 6 שעות שהסתיים אחר הצהריים או לאורך 12 שעות. החלון המוקדם הוריד את לחץ הדם שלהם, למרות שהמשקל לא השתנה ³. בניסוי אחר, אצל מבוגרים עם השמנה שאכלו בין 7:00 ל־15:00, לחץ הדם הדיאסטולי ירד ב־4 מ״מ כספית יותר מאשר אצל מי שאכלו לאורך 12 שעות או יותר ⁴.

כולסטרול: לעקוב אחרי המספרים

אצל רוב האנשים הכולסטרול משתפר או נשאר כמו שהוא כשהם צמים ויורדים במשקל. אבל לא אצל כולם. בניסוי של שנה שהשווה צום יום כן יום לא להפחתת קלוריות יומית, כולסטרול LDL, הסוג שמצטבר בעורקים, עלה יותר בקבוצת הצום עד סוף השנה ⁵. מה שאוכלים בחלון חשוב: חלון קצר מלא בבשר שמן ובמאפים לא יעזור לעורקים.

שאלה פתוחה לגבי צומות ארוכים

כמה מחקרי תצפית עוררו חששות. במחקר לאומי בארה״ב שכלל יותר מ־10,000 מבוגרים מעל גיל 60, לאלה שהצום היומי שלהם היה ארוך מכ־12.4 שעות היה סיכון גבוה יותר למות ממחלת לב מאשר לאלה שצמו כ־10.5 עד 12.4 שעות; הסיכון הנמוך ביותר היה בכ־11.5 שעות ⁶. זמן הצום הוערך מתיעוד אכילה של יומיים בלבד, ומחקרים כאלה לא יכולים להראות סיבה ותוצאה: מי שאוכלים בחלון קצר עשויים להיות שונים בבריאות, בהכנסה או בעבודה בדרכים שהחוקרים לא יכלו למדוד במלואן. אבל הם מזכירים שארוך יותר לא בהכרח טוב יותר, במיוחד אצל מבוגרים.

מקורות

1. Patikorn C, Roubal K, Veettil SK, et al. Intermittent Fasting and Obesity-Related Health Outcomes: An Umbrella Review of Meta-analyses of Randomized Clinical Trials. JAMA Netw Open. 2021;4(12):e2139558. doi.org/10.1001/jamanetworkopen.2021.39558
2. Semnani-Azad Z, Khan TA, Chiavaroli L, et al. Intermittent fasting strategies and their effects on body weight and other cardiometabolic risk factors: systematic review and network meta-analysis of randomised clinical trials. BMJ. 2025;389:e082007. doi.org/10.1136/bmj-2024-082007
3. Sutton EF, Beyl R, Early KS, et al. Early Time-Restricted Feeding Improves Insulin Sensitivity, Blood Pressure, and Oxidative Stress Even without Weight Loss in Men with Prediabetes. Cell Metab. 2018;27(6):1212-1221.e3. doi.org/10.1016/j.cmet.2018.04.010
4. Jamshed H, Steger FL, Bryan DR, et al. Effectiveness of Early Time-Restricted Eating for Weight Loss, Fat Loss, and Cardiometabolic Health in Adults With Obesity: A Randomized Clinical Trial. JAMA Intern Med. 2022;182(9):953-962. doi.org/10.1001/jamainternmed.2022.3050
5. Trepanowski JF, Kroeger CM, Barnosky A, et al. Effect of Alternate-Day Fasting on Weight Loss, Weight Maintenance, and Cardioprotection Among Metabolically Healthy Obese Adults: A Randomized Clinical Trial. JAMA Intern Med. 2017;177(7):930-938. doi.org/10.1001/jamainternmed.2017.0936
6. Zhang Z, Zhao H, Tao Z, et al. A National Study Exploring the Association between Fasting Duration and Mortality among the Elderly. Nutrients. 2024;16(13):2018. doi.org/10.3390/nu16132018